נהג מול שוטר: מה עושים ומהי עברת תעבורה

אתם נוסעים במכוניתכם ושוטר עוצר אתכם. כך מתחיל כל הליך בתחום התעבורה כמעט – במפגש עם שוטר. המפגש הזה יכול להסתיים בדו"ח (קנס) או בהזמנה לדין והגשת כתב אישום, תלוי בחומרת העברה שעברתם, ולפעמים גם בלא כלום.

ואם אתם חושבים שחקירה משטרתית דומה לסצנה בסרט, שבה אתם יושבים מול שוטר טוב ושוטר רע ששואלים אתכם שאלות, טעות בידכם. במרבית המקרים, שלב החקירה בהליך התעבורה מתרחש דווקא במקום ביצוע העברה, או במקום התרחשות התאונה. למעשה, מרגע המפגש עם השוטר מתחילה מעין חקירה.

השוטר שואל אתכם שאלות, מבקש מסמכים ומחליט על פי שיקול דעתו האם לתת לכם קנס או הזמנה לדין, או לעתים משתכנע שלא ביצעתם עברה ומשחרר אתכם לדרככם. החקירה המשטרתית הזו היא שלב מכריע של ההליך הפלילי, שיקבע בסופו של דבר אם החשוד יועמד לדין וישפיע בצורה משמעותית על תוצאות המשפט, אם יתקיים כזה.

בפועל, השוטר בשטח הוא שמחליט על הגשת כתב האישום, אף שאין לו סמכות משפטית לעשות כן. אמנם תובע משטרתי, שהוא עורך דין, חייב לחתום על כתב האישום, אבל התביעה המשטרתית מצאה דרך לעקוף את העובדה שרק תובע מוסמך להגיש כתב אישום.

כך זה עובד: אם קיבלתם הזמנה לדין, סביר להניח שמועד הדיון בבית המשפט נקבע לתאריך מסוים, חודשים לאחר האירוע. אבל כתבי האישום מגיעים לבית המשפט רק ביום הדיון או כמה ימים לפניו, ואז התובע עובר על עשרות כתבי אישום – ואולי על מאות – וחותם על כולם.

הרי לא הגיוני שתובע אחד יעבור על מאות כתבי אישום שכתבו שוטרים שאין להם כל השכלה משפטית, יבחן את כלל חומר הראיות ויקבל החלטה שקולה האם צדק השוטר או שמא אין מספיק ראיות המצדיקות הגשת כתב אישום.

ההתנהלות הזו מובילה למקרים רבים שבהם ניתן היה לחסוך מהאזרח העמדה לדין תעבורה אם רק היו בודקים את חומר הראיות בצורה יסודית – אבל זה המצב.

התביעה יוצאת מנקודת הנחה שהנאשם יבוא עם עורך דין, או שאם אינו מיוצג, בית המשפט יחליט שאין בידיו מספיק ראיות, ולכן ברובם המוחלט של המקרים מאושרים כתבי האישום שכתבו השוטרים בשטח ככתבם וכלשונם, על ידי תובע משטרתי באמצעות חתימה בלבד, ואז מוגש כתב האישום לבית המשפט.

מהי עברת תעבורה

משפט התעבורה הינו חלק מהמשפט הפלילי. אולם מכיוון שקיים הבדל מהותי בין החומרה של עברות פליליות לתעבורה, קיים רישום נפרד בגין עברות תעבורה, בשונה מהמרשם הפלילי.

נוסף לכך, העברות במשפט הפלילי מופיעות בחוק העונשין ואילו עברות תעבורה מופיעות בפקודת התעבורה. הבדל נוסף בין שני סוגי העברות הוא שבתי משפט לתעבורה הם "אגף" שפיטה נפרד המטפל רק בענייני תעבורה, ואילו עברות פליליות נדונות בבית משפט השלום.
ההליכים המשפטיים ודרך הניהול של ההליכים משותפים לשני סוגי המשפט הללו, ושואבים את כוחם מחוק סדר הדין הפלילי, כך שניהול של הליך פלילי וניהול של הליך תעבורה דומים מאוד באופיים.

עברת "אחריות קפידה"

עברות תעבורה מסווגות במשפט הפלילי כעברות של "אחריות קפידה", וזוהי הגדרה שנוצרה לעברות חמורות פחות ביחס לעברות פליליות. עברה של אחריות קפידה היא עברה שבה די לתביעה להוכיח כי התקיים היסוד העובדתי, ואין צורך להוכיח יסוד נפשי של מחשבה פלילית או של רשלנות מצד עובר העברה. כלומר, משעה שהוכח כי אדם ביצע את המעשה המהווה עברה, חזקה עליו שעבר עברת תעבורה, והתביעה אינה צריכה להוכיח כי היה מודע לקיום נסיבות העברה או כי התרשל במעשיו.

במילים אחרות, אם ביצעתם עברת תעבורה, לא יעזור לכם אם תגידו "לא ידעתי". מספיק ששוטר ראה אתכם מבצעים עברה – אפילו אם לא ידעתם שאתם מבצעים עברה – כדי שתורשעו. למשל, אם הדלקתם אורות במכונית אבל לא שמתם לב לכך שאחד הפנסים

מקולקל – תקבלו על כך דו"ח.

עם זאת, לפי סעיף 22(ב) לחוק העונשין, אם יוכיח הנאשם כי לא נהג במחשבה פלילית או ברשלנות וגם עשה כל שניתן למנוע את העברה, לא ניתן יהיה להטיל עליו אחריות לעברה. זוהי בעצם האפשרות שניתנת לנהג להגן על עצמו. אתם, הנהגים, תצטרכו להוכיח לשביעות רצונו של בית המשפט כי פעלתם בכל דרך למנוע את התקלה. בפועל, קשה מאוד להוכיח זאת ולזכות בהגנה הזו.

הנה לדוגמה מקרה של לקוח שלי שקיבל לעסק שלו עובד חדש שבין תפקידיו גם נהיגה. לפני תחילת העבודה ביקש המעסיק מהעובד החדש שיציג בפניו רישיון נהיגה, והעובד הבטיח שיעשה כן. בהמשך ועם תחילת העבודה נתבקש העובד שוב להציג רישיון נהיגה, ובתירוצים שונים דחה את העניין עד שנשתכח הדבר. לא חלף זמן רב עד שהעובד החדש היה מעורב בתאונת דרכים, ואז התברר כי נהג ללא רישיון נהיגה. הלקוח שלי, המעסיק של הנהג, הואשם בעברה של התרת נהיגה לנהג ללא רישיון נהיגה, שהיא עברה חמורה שעלולה לגרור עונש מאסר. כדי לזכות בהגנה, החוק מצפה מכם לפעול בכל דרך כדי למנוע מצבים שמצויים בתחום אחריותכם.

אם, למשל, העובד היה מציג בפני המעסיק רישיון נהיגה מזויף, אזי ההגנה הזו היתה מתקיימת. במקרה הזה היה על הלקוח שלי להתעקש ולראות רישיון נהיגה במו עיניו לפני תחילת העבודה, והעובדה שהעובד הונה אותו ושיקר לו בעניין הזה אינה מסייעת למעסיק ואינה מפחיתה מהאחריות שלו, כיוון שלא פעל בכל דרך למנוע תקלה שנמצאת באחריותו.

אם נחזור לדוגמה של הפנס שנשרף במכונית, אתם תצטרכו לשלם קנס אלא אם כן הוכחתם שפעלתם בכל דרך כדי למנוע את ההתרשלות. למשל, אם בדיוק באותו יום ביקרתם במוסך וביקשתם לתקן את התקלה, שלאחר מכן חזרה תוך כדי נסיעה ולא יכולתם לדעת זאת, אז ההגנה תתקבל.

אף שדי בהוכחת היסוד העובדתי בעברה של אחריות קפידה לשם ההרשעה, קובע סעיף 22(ג) לחוק העונשין, כי עונש מאסר בעברת תעבורה ניתן להטיל רק אם הוכחה גם מחשבה פלילית או רשלנות. במילים אחרות, עבירות של מאסר דורשות שהתביעה תוכיח כי התרשלתם בנהיגה או שידעתם שאתם מבצעים עברה. כלומר, במקרה של עונש מאסר נטל ההוכחה עובר לתביעה והיא שצריכה להוכיח כי היתה מחשבה פלילית (מודעות) לביצוע העברה או רשלנות. למשל, אם נהג שלא ידע שיש לו פסילת רישיון, נהג בזמן פסילה, לא יטילו עליו עונש מאסר. אגב, בעניין עונש מאסר חשוב גם לדעת כי בית המשפט אינו יכול להטיל עליכם עונש מאסר או מאסר על תנאי אם אינכם נוכחים בדיון.

מהי "ידיעה"? זהו נושא משפטי מורכב ולא אבחן אותו פה לעומקו, אולם בכל הקשור לנהיגה בזמן פסילה, למשל, המצב המשפטי הנוכחי הוא כזה שמספיק ששלחו אליכם בדואר את גזר הדין והודעה על הפסילה ואתם נחשבים "יודעים". גם אם לא קיבלתם את ההודעה כי עברתם דירה ולא הספקתם לשנות כתובת במשרד הפנים – רואים אתכם כאילו אתם יודעים. לפעמים מתרחשות טעויות של המזכירויות של המשטרה או של בית המשפט בנוגע להודעות על זימון לדין או על שפיטה בהיעדר הנאשם, ולכן מדי פעם בפעם כדאי להתקשר למרכז מידע של בתי המשפט לראות שאין בטעות הרשעה שלכם בעבירת תעבורה.

עכשיו, כשאנחנו מבינים מהי עברת תעבורה ומהן ההגנות שאתם יכולים לנקוט במקרה שהואשמתם, נחזור לשטח לשלב המפגש מול השוטר, נקודת הזמן הקריטית.