איזה בדיקות שכרות קיימות?

איזהו שיכור? מסתבר, שהחוק אחראי להגדיר איפה מתרחשת עבירה של נהיגה שכרות, ובאילו אמצעים תקניים אפשר למדוד את המצב הזה. ישנו סעיף 64 (ב) בפקודת התעבורה, אשר מגדיר את אותו נהג: הוא שתה משקה משכר בזמן שנהג או כשהוא מונה לנהג על הרכב, ויכול להיות שנמדדה בגופו כמות מסוימת של סם מסוכן, ואפילו תוצרי פירוק בגוף של אותו הסם, ובכלל זה גם האלכוהול. ישנה מחלוקת כיום בנושא הכמות המותרת – כיום בבדיקת נשיפה היא עומדת על 240 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף, אולם ישנו תמיד טווח סטייה ואפשר לטעון כיום גם עד ל – 400 מיקרוגרם.

החמרה עם סוגי נהגים שונים

החוק (סעיף 64ב-3א) עורך הבדלה בין סוגי נהגים שונים בעניין ריכוז האלכוהול בדם ומחמיר עם נהגים חדשים, עם נהגים צעירים אשר גילם אינו עולה על 24 שנים, עם נהגים הנוהגים ברכב מסחרי שמשקלו על פי המותר ברישיון רכב מעל 3.5 טון או נהג אשר נוהג ברכב ציבורי. אלו שנמצא באויר הנשוף מעל 50 מיקרוגרם באויר נשוף של אלכוהול, הרי שיחשב לנהג שיכור.

אילו בדיקות שכרות ישנן?

ישנן בדיקות מאפיינים אשר עדיין אינן מעוגנות בנהלים הרשמיים של שוטרים לבדיקת נהגים – והן קשורות לרושם שהשוטר מקבל מהנהג – על פי מאפיינים כמו ריח, אישונים, צורת דיבור, התנהגות, ביצוע הוראות. בנוסף ישנה בדיקה במכשיר הינשוף, כשהתוצאות מיידיות, וישנה בדיקת דם.

עורך דין לתעבורה ושינוי ברמת הענישה

ישנה לשוטר מדרגת קצין ומעלה לשלול את הרישיון לנהג באופן מיידי, אולם מי שנכנס למשפט תעבורה בנושא ללא ייעוץ משפטי, רשיונו עלול להלקח לשנתיים לפחות. חשוב מאוד לתאם מול עורך הדין את העמדה כדי שיבין איך התרחש נוהל הבדיקה, האם חלף זמן מאז עצירת הנהג ועד לבדיקתו (אשר היה יכול להשפיע על התוצאות) ועוד.