התביעה מבססת את האישום בנהיגה בשכרות על מכשיר הינשוף (DRAGER ALCOTEST 7110 MKIII IL) ככלי עיקרי.
ניתן לבסס הרשעה גם על בדיקת המאפיינים שהזכרתי קודם, אבל הרשעה כזו היא נדירה, ועל כך בהמשך החוק קובע כי הכמות המותרת של אלכוהול היא עד 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.
אבל המצב המשפטי הנוכחי, שנקבע על ידי פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בשנת 2010 (פסק דין עוזרי), קובע כי הרף צריך לעלות ל-290 מיקרוגרם.
nike air jordan 1
NFL jersey
nike air jordan retro
wigs for sale
glueless wigs
sex toys for couples
nfl custom jersey
nike air jordan shoes
nike air jordan black and white
nfl shop coupon code
football jerseys custom
hockey jerseys custom
nike air max for sale
NFL jersey
nike air jordan 4 retro
החלטה זו התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה, שקבע בהרכב מיוחד של שלושה שופטים כי קיים ספק באשר לאמינות תוצאות הינשוף,.
לכן כדי שלא יורשעו חפים מפשע בעברת נהיגה בשכרות, יש צורך להעלות את הרף החוקי מ-240 מיקרוגרם ל-400 מיקרוגרם.
אבל כאמור, בערעור הפך בית המשפט המחוזי את ההחלטה וקבע כי הרף צריך לעלות ל-290 מיקרוגרם בלבד.
בעיות האמינות של בדיקת הינשוף
אם עצרו אתכם וביקשו שתנשפו בבדיקת הינשוף, הינשוף הראה שאתם שיכורים אך אתם טוענים שלא הייתם שיכורים בזמן הבדיקה, אתם אומרים במילים אחרות: "הינשוף טעה".
ואמנם, השימוש הגורף שעושה המשטרה בינשוף היא בעייתי מבחינות רבות.
הבעיות מתחילות בכך שהכנסת חוקקה את החוק שהסמיך שימוש בינשוף בצורה חפוזה ומהירה, בלי בדיקות מעמיקות, לאחר שבית המשפט העליון בפסק דין "לוין" ביטל את האפשרות לערוך בדיקות שכרות מסוגים אחרים.
התוצאה היא שהינשוף נכנס לשימוש בלא שעבר בדיקה שתבחן את האמינות שלו, ואין לו אפילו תו תקן.
קשה להאמין, אך בעצם הכניסו לשימוש מכשיר ששימוש בו יכול להרוס את חייו של כל אדם נורמטיבי, בלי שבדקו תחילה אם המכשיר אמין ומה המגבלות שלו.
הינשוף לא חוקי
כשחוקקו בכנסת את החוק לשימוש בינשוף קבעו ששר התחבורה צריך לאשר אותו לאחר התייעצות, אולם שר התחבורה לא אישר את השימוש בינשוף.
הוא היה צריך רק לחתום – וגם את זה לא עשה. השימוש בינשוף היה לא חוקי במשך שנה וחצי,.
עד שבית משפט עליון הכשיר את השימוש בו בכך שקבע שחשוב יותר לאפשר את השימוש במכשיר גם אם לא אישרו אותו בצורה חוקית, מאשר לבטל את המכשיר הלא חוקי.
בית המשפט העליון אישר את כל הרשעות שהתבססו על הינשוף וכל האישומים נותרו על כנם.
עוד התברר גם כי התקנות שמנחות את המשטרה כיצד לכייל את המכשיר אינן מתאימות לדרך הכיול שמבצעת המשטרה. גם את זה בתי המשפט הכשירו.
מחקרים, ניסויים ומחדלים
המדינה עצמה ערכה מחקר בעניין אמינות הינשוף באמצעות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
המחקר, שערך פרופ' דוד שנער ששימש כמדען הראשי של הרשות, גילה כי ישנה סטיית תקן סטטיסטית שעלולה להרשיע חפים מפשע.
לפחות עד לרמה של 320 מיקרוגרם, וזאת על סמך ניסוי פשוט שנערך שבו נמדדו אנשים על ידי הינשוף ובמקביל על ידי בדיקת דם.
אולם אף שהמדינה ערכה את הניסוי, היא אינה מאמצת את תוצאותיו. היה זה רק עוד מחדל אחד ברצף של מחדלים שהתגלו לי ככל שהדבר נוגע למכשיר ה"ינשוף".
מאבק על אמינות הינשוף
כשהתחלתי להבין את גודל האבסורד, ביקשתי לבדוק את המכשיר בעצמי, ומאז אני מנהל מאבק משפטי-מדעי שכל תכליתו היא להוציא לאור את האמת אודות אמינות הינשוף כבודק אלכוהול.
בשנת 2009, בעקבות פנייתי לבית המשפט, נמסר לידי ינשוף משטרתי לבדיקה אצל ד"ר יגאל בר אילן, ראש המעבדה לכימיה אנליטית במעבדת מיגל, שהינו מומחה בעל שם בתחום.
אף שבית המשפט אישר לבצע את הבדיקה, ואף שאני נשאתי בעלויות, המשטרה הערימה קשיים שונים:
היא הגבילה אותנו ל-14 יום, ובכל תהליך הבדיקה היו צמודים לד"ר בר אילן שלושה שוטרים, שאחד מהם הוא צלם, אשר תיעדו את הליך הבדיקה.
המסקנות שעלו בבדיקת הינשוף
בפרק הזמן הקצר שהיה לנו נמדדו הפרמטרים העיקריים של הינשוף כבודק אלכוהול.
המסקנות הראו שבסך הכול המכשיר יודע לקרוא היטב מדידות אלכוהול, אבל ישנם מצבים שהינשוף בוודאי יטעה בהם ויוביל למצב של הרשעת שווא, וזאת בגלל אופן פעולתו.
הינשוף מורכב משני גלאים: גלאי אינפרא-אדום שמעביר קרן אינפרא דרך גביש עשוי גרמניום (יסוד בטבע), המתפקד כמו מסננת שמעבירה את האלכוהול בתדר צר מאוד.
כך למעשה יכול הגביש למדוד את כמות האלכוהול באוויר הנשוף. הגלאי השני הוא אלקטרו-כימי, ותפקידו העיקרי לאמת את הגלאי האינפרא-אדום.
תמונה מתוך חוות הדעת: תעודת הבדיקה (ספקטרום ההעברה ב-IR) של גביש הגרמניום מס' TRBP/672/00N שיוצר על ידי חברת Laser Components GmbH, והתקבל מ-Drager.
מצד ימין למעלה נראה הגביש (ריבוע כהה) כפי שנסרק בסורק אופטי.
הבעיה היא שעל אותו תדר צר שאפשר לראות בתמונה, עוברים חומרים נוספים שאינם אלכוהול – והמכשיר מזהה אותם כאלכוהול. בין היתר..
אילו חומרים גורמים לינשוף "להתבלבל"
המכשיר מזהה כאלכוהול חומר שנקרא איזופרופינול (חומר שנמצא באפן קבוע בנשימה שלנו, בכמויות שונות מאדם לאדם), מנטול (חומר שמשמש למסטיקים ולסוכריות מנטה); וחרדל.
ייתכן שאם נבצע בדיקת ינשוף לאחר שלעסנו מסטיק מנטה, הינשוף "יתבלבל" ויחשוב שיש לנו כמות אלכוהול גבוהה עד כדי כך שהוא יזהה את זה בתור תקלה.
לאחר שסיימנו את הבדיקה הזו, ביקשנו את הינשוף לבדיקה נוספת.
זה דרש מאבק שארך כשנתיים נוספות, עד 2011.
מניעת בדיקה
המשטרה עשתה שוב כל שביכולתה כדי למנוע את הבדיקה, ובסופו של דבר נאלצתי לקבל החלטה כואבת – האם להפסיק את בדיקות הינשוף או שמא לרכוש אחד כזה בעצמי, בסכום שקרוב ל-100 אלף שקל.
האילוץ נועד לרפות את ידי במטרה למנוע בדיקה מעמיקה יותר, אבל המדינה כנראה לא צפתה שיימצא ה"משוגע" שישלם כל כך הרבה כסף (שלא לדבר על עלויות הבדיקה עצמן) רק כדי לבדוק את הינשוף.
וכך, לאחר שרכשתי את המכשיר הייתי צריך למצוא גוף מחקר רציני ומוסמך שיסכים לבדוק אותו ללא עלות.
לאחר חיפושים ארוכים הגעתי לאוניברסיטה העברית בירושלים, למעבדה לכימיה אנליטית בראשותו של פרופ' אלי גרושקא.
תוצאות הבדיקה שערך פרופ' גרושקא מעניינות מאוד ומפתיעות, ובספטמבר 2013 הבאנו את העניין לבית המשפט.
ההליך המשפטי עדיין מתנהל, ולכן אין עדיין החלטה סופית.
ממצאים שעלו בבדיקה
באופן כללי ניתן לומר כי פרופ' גרושקא חיזק את המסקנות של ד"ר בר אילן, גילה ממצאים נוספים והמליץ להעלות את הרף לאכיפה לכמות שבין 380 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף ל-405 מיקרוגרם.
כדי שנדע בוודאות שאיננו מרשיעים נהגים חפים מפשע, וזאת בשל הממצאים הבאים:
1. קיימת בינשוף סטייה בשל השפעות הקשורות בחום גוף. על כל מעלה קיימת סטייה של 6.5% בתוצאה.
למשל, אם אתם חולים מעט ויש לכם חום קל, 38.5 מעלות צלזיוס, התוצאה שתצא לכם בבדיקת הינשוף תהיה גבוה ב-10%. ככל שחום הגוף יעלה הסטייה בתוצאה תהיה גבוהה יותר.
2. הינשוף "זוכר" את התוצאה של הנבדק שלפניכם, ולכן עלול להעלות את התוצאה של הבדיקה שלכם.
ככל שהנבדק שלפניכם נבדק עם כמות גבוהה יותר, כך הסטייה מהתוצאה האמיתית בבדיקה שלכם תהיה גבוהה יותר.
3. חומרים כמו איזופרופינול ומתנול (יכול להגיע לנשימה שלנו מהסביבה ולהיספג בגוף) עלולים לגרום לסטייה בתוצאה גם בלי שנהיה שיכורים ובלי שנהיה מודעים להימצאותם.
4. ממצאים נוספים הקשורים לגורמים כמו אנמיה ולתיקון באופן החישוב של המכשיר (יחס החלוקה של המכשיר – הכוונה לאופן שבו מודדים את היחס שבין האלכוהול בדם לאלכוהול באוויר שננשף לתוך הינשוף).
כיצד אפשר להגיע לזיכוי באשמה של נהיגה בשכרות
למרות האכיפה הנוקשה, יש כמה דרכים להילחם על חפותכם במקרה שמאשימים אתכם בנהיגה בשכרות. אחלק זאת לשתי דרכים, מהותית וטכנית.
זיכוי טכני
זיכוי שמתבסס על כך שהשוטרים לא הקפידו על נהלי העבודה עד שקיים ספק אם דרך ההפעלה של בדיקת הינשוף באותו מקרה היתה תקינה, ולכן גם קיים ספק אם התוצאה שמראה הינשוף היא נכונה.
לדוגמה: נהלי המשטרה מחייבים המתנה בת 15 דקות מהרגע שבו נהג נעצר ועד עריכת הבדיקה, וזאת כדי לבטל חשש כי הנהג ששתה בסמיכות לבדיקה יימצא שיכור בגלל שהיו לו שאריות אלכוהול בפה, אף שלא היה שיכור.
התוצאה שתוצג בינשוף תהיה גבוהה ממה שהייתה צריכה להיות כיוון שהינשוף יטעה לחשוב שהוא שיכור.
עוד דוגמאות לזיכוי טכני
לדוגמה, נתקלתי לא אחת במקרים שבהם היתה תקלה בינשוף והמכשיר הוציא פלט "תוצאה לא תקינה – המתן עשר דקות", אבל השוטרים בקושי המתינו ארבע-חמש דקות ונתנו לנהג לנשוף, ואז התוצאה היתה גבוהה ביותר.
אם מדו"חות השוטרים עולה ספק באשר להמתנה הזו, הרי שעולה ספק בנוגע לתוצאה עצמה, ועשוי להינתן זיכוי טכני.
זיכוי טכני נוסף יכול להתרחש למשל במקרה שהפלט של הינשוף אבד או שאינו קריא.
אז לא ניתן להגיש לבית המשפט את הראיה המרכזית שעליה מבססים את האישום.
חשיבות של נוכחות עורך דין במהלך המשפט
במקרים כאלו התביעה תחזור בה מכתב האישום, וגם בהם כדאי להצטייד בעורך דין טוב, כי נתקלתי בלא מעט מקרים שבהם עורך הדין הסכים לעסקת טיעון מקילה אף שאם היה מתעקש התביעה היתה נאלצת לחזור בה מכתב האישום.
ישנם עוד כמה עניינים "טכניים" שעליהם ניתן לבסס זיכוי, כמו למשל שהשוטרים לא החליפו פיה בין שתי הנשיפות או היעדר הקפדה על נהלים חשובים אחרים הקשורים בכיול ה"ינשוף".
אבל זיכוי טכני הוא עניין של מזל, ולא כדאי לסמוך עליו. הסיכוי שבמקרה שלכם יתגלו פגמים חמורים עד כדי כך שיובילו לזיכוי שלכם נמוך ביותר, שואף לאפס. במרבית המקרים התקלות הטכניות יכולות לבסס "הסדר טיעון" מקל.
כמה מקל? תלוי בהרבה משתנים כמו מה מהות הפגם, מי עורך הדין, באיזה בית משפט מתנהל הדיון, מה מדיניות התביעה באותה לשכת תביעות ועוד.
1. זיכוי מהותי – הכוונה היא להראות שבדיקת הינשוף, ככלי שמודד אלכוהול באוויר נשוף, הינו מכשיר שתוצאותיו עלולות להרשיע חפים מפשע.
לשם כך ניהלתי בשנים האחרונות את המאבק שסיפרתי עליו קודם, וערכתי את הבדיקות עם ד"ר יגאל בר אילן ועם פרופ' אלי גרושקא.
במטרה להשיג זיכוי מהותי, ישנם גם תיקים שבהם אני משתמש בטוקסיקולוג (מומחה לרעלים) כדי להוכיח שבמקרים גבוליים, שבהם התוצאה היא סביב 320 מיקרוגרם, התוצאה שמדד הינשוף מראה אולי נכונה.
אבל זה משום שבפרק הזמן שחלף מרגע שהנהג נעצר ועד שהוא נבדק, עבר הנהג ממצב של "לא שיכור" ל"שיכור" בגלל קצב ספיגת האלכוהול בגוף.
חומר קריאה נוסף בנושא
מי שמתעניין בעניין יוכל לקרוא פס"ד מאלף בעניין של כבוד השופט אברהם טננבוים, פס"ד סנפירי (ת' 9817/07).
ישנן בדיקות נוספות שאנו עתידים לערוך.
כיוון שאנחנו בעיצומו של ההליך המשפטי, הפסיקה הקשורה לבדיקת ינשוף משתנה, וכדאי לכם להתעדכן כל הזמן בשינויים בתחום.
אתם מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ ללא התחייבות ותקבלו מענה מקצועי ואמין.