בדיקת מאפיינים

עד דצמבר 2005, שעה שנכנס לשימוש הינשוף, בתי המשפט יכלו להרשיע נהגים בנהיגה בשכרות על סמך התרשמות כללית וחיצונית של שוטרים או של אזרחים שבאו במגע עם הנאשם, ועל סמך אותה התרשמות כללית היו נהגים מורשעים בנהיגה בשכרות.

בתי המשפט לא אהבו את ההתרשמות הכללית הזו, ודרשו וקיבלו מבחן אחיד יותר שיוכל לשמש לבסיס להרשעה בעברה חמורה כל כך. למבחן שיצרה המשטרה קוראים "בדיקת מאפיינים".

היא כוללת בדיקות התרשמות כלליות כמו הליכה על קו ישר, להביא אצבע לאף בעצימת עיניים, הופעה כללית, התנהגות, צורת דיבור וכו'.

בדומה לתוספתן שלנו, גם בדיקת המאפיינים היא שריד אבולוציוני לא הכרחי ולא מועיל בימינו, לאחר שתוקנה פקודת התעבורה והינשוף הוכנס לשימוש.

אם מכשיר הינשוף מורה שאתם שיכורים על אף שעמדתם במבחנים של בדיקת המאפיינים וההתרשמות של השוטרים היא שלא הייתם שיכורים, בכל זאת תואשמו בנהיגה בשכרות.

ייקחו לכם את רישיון הנהיגה ואולי גם את הרכב ל-30 יום, אתם צפויים לעמוד לדין ועונש המינימום הקבוע בחוק הוא שנתיים פסילה בפועל, נוסף לקנס כספי משמעותי ופסילה על תנאי.

המלצה שלי

אני ממליץ חד משמעית לסרב לעשות את בדיקת המאפיינים. מותר לכם לסרב. בדיקת המאפיינים לא רק שאינה מעוגנת בשום חוק אלא יכולה לשמש אך ורק נגדכם.

אם היא לטובתכם, פשוט מתעלמים ממנה. אם היא לרעתכם, משתמשים בה ויכולים להרשיע אתכם רק על סמך בדיקת המאפיינים בעברה של נהיגה בשכרות.

כך ייווצר מצב שאם הצלחתם להוכיח שהינשוף טעה במדידה שלו או שאין מספיק ראיות להרשעה על בסיס בדיקת הינשוף, עדיין ניתן יהיה להרשיע אתכם על בסיס בדיקת המאפיינים.

על פי פסק דין חדש של בית המשפט העליון (עניין "ארביב"), מוטלת על השוטר חובה להודיע לנהג כי הוא יכול להיות מואשם בעברה של נהיגה בשכרות מכוח התנהגותו.

במילים אחרות – על בסיס בדיקת המאפיינים שערכו השוטרים ובכללה ההתרשמות החיצונית של התנהגותו.

בית המשפט העליון גם הטיל חובה על השוטרים להודיע לנהג כי מותר לו לנסוע לבית החולים לערוך בדיקת דם באופן פרטי, בדיקה שיכולה לסתור את בדיקת המאפיינים.

מה קורה בפועל?

מחתימים אתכם על פתק שעליו כתוב ניסוח משפטי שממנו קשה להבין שיש לכם זכות לגשת מיד ולעשות בדיקת דם פרטית שיכולה להוכיח שאינכם שיכורים, וכך נהג שנמצא במצב מלחיץ מול שוטר ומוחתם על טפסים שונים ומשונים ואמור להבין לבד מה עליו לעשות.

הפתק גם מבהיר לו שיש לו זכות להיוועץ בעורך דין, אבל מרביתן המוחלט של הבדיקות נעשות באמצע הלילה, ואז מה הסיכוי שתוכלו באמת להיוועץ בעורך דין?

לדעתי מבחינה משפטית כלל לא ניתן להרשיע נהג על בסיס בדיקת המאפיינים, אבל על עניין זה קים וויכוח.
מבחינה משפטית הנושא מורכב עוד יותר ממה שתיארתי כאן, אולם למען הסר ספק – את בדיקת הינשוף אתם חייבים לבצע, ואת בדיקת המאפיינים – לא.

תחקור חשוד

באותו טופס של בדיקת המאפיינים, ישנו חלק המכונה "תחקור חשוד". הוא כולל שאלות ראשוניות שהשוטר שואל אתכם. זהו החלק שבו אמורים להודיע לכם על חקירה ומיידעים אתכם שיש לכם זכות להיוועץ בעורך דין לפני שתשיבו.

זוהי ממש חקירה תחת אזהרה, אבל לקוחות רבים שלי מספרים שלא הודיעו להם על חקירה באזהרה, שהשוטר הקריא לנהג שאלות וכתב את התשובות כראות עיניו, ושלבסוף החתים את הנהג על הדף בשני מקומות באותו עמוד.

במקום אחד על כך שהנהג הבין שהוא בחקירה תחת אזהרה ושהתשובות משמשות נגדו, ובמקום אחר על כך שהדברים שכתובים בתשובות הם הדברים שהנהג אמר.

מרבית הנהגים מתארים מצב שבו כל מה שנאמר להם זה "תחתום כאן וכאן", ובמצב שהם, כאזרחים שומרי חוק, נתקלו בשוטר, הם נלחצו ועשו כל מה שאמרו להם בלי להבין לעומק את משמעות הדבר.

חשוב מאוד: קִראו היטב והבינו על מה אתם חותמים. אל תחכו שהשוטרים יסבירו לכם את הזכויות שלכם.

שאלות שעלולות להפליל אתכם

כמו הבדיקה עצמה, לשאלות שהשוטר שואל אתכם ישנה חשיבות משפטית, והתשובות שלכם יכולות לשמש נגדכם. במסגרת בדיקת השכרות השאלות ששוטרים ששואלים אתכם אינן נשאלות מתוך סקרנות של השוטר או מתוך אכפתיות:

אלו שאלות שיכולות להפליל אתכם ומכאן שיש כללים בסיסיים שהמשטרה צריכה לעמוד בהם, על פי החוק.

מכיוון שהדבר לא נעשה, הייתי ממליץ לכם בחום לא לענות לשאלות של השוטרים.

אין להם זכות לחקור אתכם, בוודאי שלא לפני שהם מזהירים אתכם שיש לכם זכות להיוועץ בעורך דין ולא להפליל את עצמכם. ההמלצה שלי היא חד משמעית – אל תענו על השאלות הללו, רק רע יצא לכם מזה.

הסכימו רק לבדיקת ינשוף. במצב הזה אני ממליץ לענות על שאלות בנוגע לביצוע עברה רק אחרי ששוטר הודיע לכם כי אתם בחקירה תחת אזהרה והסביר לכם מהן הזכויות שלכם.

ענו על מה ששואלים אתכם בצורה ברורה ופשוטה, ואם אין לכם שום דבר חכם להגיד – עדיף שלא תאמרו כלום, הכול יירשם נגדכם.

תקראו לפני שאתם חותמים

הדברים שאני מתאר מובילים בהרבה מקרים להבדל בין הרשעה לבין זיכוי. נהגים שעמדו על זכותם לקרוא ולהבין גילו שיש פער של שמים וארץ בין המציאות לבין מה שמתואר במסמכים.

אלו שחתמו בלי לקרוא, "חטפו" אחר כך בבית משפט ולא יכלו לתקן את המעוות. כל עוד אתם בשטח, עדיין יש לכם סיכוי לאסוף ראיות סותרות.

לאחר מכן, המצב אבוד: המילה של השוטר תספיק במרבית המקרים להרשעתכם.

כבר נתקלתי במקרה של שוטר רשלן ששכח להחתים נהגת וכשהגיע לתחנה חתם במקומה "מסרב לחתום".

השוטר לא שם לב שבתחתית העמוד ישנה חתימה אחרת שלה וכי בכלל מדובר בנהגת ולא בנהג – אפילו "לפברק" הוא לא התאמץ. בבית משפט, כשנחקר על כך, הוא כמובן "לא זכר כלום" והכחיש הכול.

גם אם השוטר טעה בלי כוונה והנהג לא ביצע עברה, דרושות ראיות לכך. הטופס הזה רלוונטי בעיקר בעברה של "סירוב לבדיקת שכרות", עברה חמורה שמתבססת אך ורק על עדותו של שוטר.

החוק כבר יתרגם את "המילה של השוטר" לעברה של נהיגה בשכרות מכוח "סירוב" לבצע בדיקה.

אם מסרבים לאפשר לכם לקרוא לפני שאתם חותמים, הקליטו את חילופי הדברים ביניכם לבין השוטר, שבהם אתם מבקשים לקרוא לפני החתימה והשוטר אינו מאפשר לכם.

אני מזכיר: בבית משפט מדברים במונחים של ראיות.