בפני כב' השופט אריאל ברגנר
המאשימה: מדינת ישראל
נגד
הנאשם: וייסמל אסף
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד אלונית גוחשטיין
ב"כ הנאשם עו"ד ערן בן עמי
בהעדר הנאשם
Hack stuurt het webverkeer van congreskandidaten in Florida naar een Viagra-verkoopsite hoe lang werkt kamagra Indian vastgehouden op de luchthaven van Chicago met 3.200 viagra-pillen
החלטה
בישיבה שהתקיימה בפני ביום 4.7.10 טען הנאשם טענה של הגנה מן הצדק.
הנאשם טען כי בדיקת המאפיינים שנערכה לו היתה תקינה ולכן לא ניתן להסתמך על תוצאת מכשיר הינשוף (דראגר) אשר היתה 375 מיקרוגרם וזאת עפ"י הלכת עוזרי, לצורך הרשעתו בעבירה המיוחסת לו.
ב"כ הנאשם הפנה את ביהמ"ש לפס"ד ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע בע"פ 6559/09 שם הומרה העבירה בה הורשע הנאשם מעבירת השכרות לעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ועונשו הוקל באופן ניכר.
ב"כ המאשימה ביקשה להגיש את תגובתה בכתב, תגובה שהוכנה על ידה מבעוד מועד והוגשה במהלך הישיבה, והפנתה את בית המשפט לטופס בדיקת המאפיינים שם נרשם כי הנאשם הודה כי שתה כוס וחצי רדבול וודקה וכן טענה כי הבדיקה העלתה רמת שכרות של 375 מיקרוגרם אשר יש בה כדי לענות על רמת השכרות שבחוק.
הכרעה – מטופס בדיקת המאפיינים עולים הדברים הבאים:
1. כי מדברי הנאשם, שתה שעה וחצי קודם לכן כוס וחצי של וודקה רד בול באירוע.
2. כי לנאשם היה ריח קל של אלכוהול מהפה.
3. כי הופעתו של הנאשם היתה מסודרת.
4. כי הנאשם הגיב לעניין.
5. כי בבדיקת הנשיפון נמצאה אינדיקציה לשכרות.
6. כי עמידתו של הנאשם היתה יציבה.
7. כי הליכתו של הנאשם על הקו היתה יציבה.
8. כי הנאשם ביצע את מבחן הבאת האצבע לאף בהצלחה.
9. וכי התרשמותו הכללית של השוטר שביצע את הבדיקה האם הנאשם נראה תחת השפעת אלכוהול היתה "לא ניתן לקבוע".
מנתונים אלה אני קובע כי בדיקת המאפיינים של הנאשם היתה תקינה.
כל שנותר עתה הוא לקבוע האם בעקבות בדיקתו של הנאשם במכשיר הינשוף אשר תוצאת הבדיקה העלתה רמת שכרות של 375 מיקרוגרם, יהיה ניתן להרשיע את הנאשם בעבירה זו.
לחץ לצפייה בזיכוי מנהיגה בשכרות – 425 מיקרוגרם
ביום 7.3.10 ניתן פס"ד בתיק תעבורה ירושלים מס' 11893/07 בעניין מדינת ישראל נ' עינת עוזרי. פסה"ד ניתן בהרכב של שלושה שופטים לאחר שמיעת עדויותיהם של מומחים מטעם ההגנה ומטעם התביעה.
בית המשפט בדק את טענות ההגנה שנשמעו נגד מכשיר הינשוף ובסופו של הליך ארוך ומורכב הגיע למסקנה כי מכשיר "הינשוף מבצע מלאכתו כהלכה ובאופן מדויק במרבית המוחלטת של המקרים.
עם זאת, קיימים מקרי קיצון שבגינם ראוי לקבוע למכשיר, שולי סטייה רחבים מאלו הקיימים. שוליים אלו יבטיחו כי נהג יועמד לדין רק אם בגופו תמצא רמת אלכוהול העולה על זו שקבע המחוקק במדינת ישראל".
בית המשפט הגיע למסקנה כי "למען הזהירות, בהעדר ידיעה מדויקת ומאחר והמכשיר טרם נבדק על-ידי מומחים כנדרש, יורחק זמנית קו האכיפה וייקבעו שולי בטחון חדשים".
בית המשפט קבע כי "מכלל החישובים שערכנו, לפי כל ההפחתות כתוצאה מסטיות ואי דיוקים אפשריים, ראינו להפחית 20% מכל תוצאת בדיקה אותה מספק המכשיר.
על התוצאה המתקבלת להיות שווה או גבוהה מ- 320מק"ג בליטר נשוף. בפועל המשמעות היא שרק תוצאה של 400 מק" ג ומעלה בליטר נשוף תאפשר העמדה לדין בשכרות".
החלטת בית המשפט בעניין עוזרי אומצה בתאריך 22.3.10 בהחלטת כב' בית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי כבוד השופטת ברקאי בע"פ 6559/09מיכאל ליבקין נגד מדינת ישראל, שם נקבע:
"משעמדה סוגיית ממצאי מכשיר
הינשוף לבדיקה מעמיקה של מותב בבית המשפט השלום בירושלים, מותב אשר עשה עבודה מקיפה בבדיקת אמינות תוצאות המדידה של מכשיר הינשוף וראה לנכון להעמיד את רף האכיפה על 400 מיקרו גרם בליטר אויר נשוף.
קביעה שהנני רואה לנכון לאמצה לאור הנימוקים שהובאו שם בפסק הדין, סבורה אני כי זכאי המערער בנסיבות דנן להינות מן הספק, לאור הגבוליות האמורה ברמת האלכוהול שנמצאה בגופו". בית המשפט המחוזי זיכה את
המערער אשר רמת האלכוהול בגופו עמדה על 330 מיקרו גרם, והרשיעו בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים על פי מבחן מאפיינים שנערך לו.
גם בעפ"ת 12122-07-09 מדינת ישראל נ' הרצל סולטנה התייחס כבוד בית המשפט להחלטת ההרכב בירושלים כאל פסק דין מקיף אשר נקבע בו "סף הרשעה בטוחה".
נוכח כל האמור לעיל, מצאתי לנכון לאמץ את הכרעת הדין היסודית והמקיפה שניתנה בעניין עוזרי
על ידי הרכב מיוחד שהשתית את החלטתו לאחר שמיעת מומחים רבים מן הארץ והעולם, החלטה אשר אושרה בבית המשפט המחוזי, כפי שציינתי לעיל.
התביעה עצמה חזרה בה ונסוגה מרמת האלכוהול הקבועה בחוק ואינה מגישה כיום כתבי אישום לפי רמות אלכוהול של 240 מיקרוגרם. בערעור שהוגש בעניין עוזרי הגבילה עצמה התביעה לערעור לגבי רמת אלכוהול שמעל 290 מיקרוגרם.
מכאן עולה שגם התביעה אינה רואה כרף מחייב את הרף הקבוע בחוק.
לאור כל האמור לעיל שוכנעתי כי לנאשם קמה הגנה מן הצדק וזאת כאשר רמת האלכוהול שנמדדה במכשיר
הינשוף נמוכה מאותו סף שנקבע בהלכת עוזרי.
לא מצאתי לנכון להורות על המשך ההליכים ככל שהדבר יכול להתייחס להרשעת הנאשם בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים וזאת מכיוון שמחד הנאשם לא הואשם בעבירה זו, ומאידך, לאור העובדה כי קבעתי קודם לכן.
כי בדיקת המאפיינים שנעשתה לנאשם היתה תקינה, ממילא איני סבור כי המאשימה תוכל להוכיח כי הנאשם עבר עבירה זו.
אשר על כן, הנאשם זכאי להגנה מן הצדק לפי סע' 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.
יתרה מזאת מצאתי גם לנכון לציין כי הנאשם זכאי ליהנות גם מהוראות סע' 149 (4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הקובע כי: "העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה".
זאת מכיוון שגם אם יודה הנאשם בעובדות המיוחסות לו וברמת שכרות של 375 מיקרוגרם, לא יהיה בכך בסיס נאות להרשעתו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום (י' קדמי על סדר הדין בפלילים חלק שני כרך ב' תשס"ט עמ' 1295).
lawdata – דטהחוקפרשת העובדות שבכתב האישום חייבת לתת ביטוי ברור לרכיבי היסוד הפיזי שבעבירה. משנמצא בגופו של הנאשם 375 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף, הווה אומר, פחות מסף ההרשעה הבטוח, שנקבע בפרשת עוזרי, נעדר רכיב חיוני להרשעה בעבירת הנהיגה בשכרות, בלעדיו אין.
אשר על כן, דין כתב האישום להתבטל וכך אני מורה.
ניתנה והודעה היום כ"ט תמוז תש"ע, 11/07/2010 במעמד הנוכחים.
אריאל ברגנר, שופט
הוקלד על ידי: דפנה צדוק