סירוב לבדיקת שכרות

האם מותר לסרב לבצע את הבדיקות לגילוי אלכוהול? זוהי אחת הסוגיות המשפטיות הקשות והמורכבות בתחום דיני התעבורה. היא מתבססת על חזקה משפטית שלפיה מי שמסרב לביצוע בדיקת נשיפה אוטומטית ייחשב שיכור, אפילו אם לא היה שיכור.

פעמים רבות אני שומע מלקוחות שלי הסברים לכך שהם הואשמו בסירוב לבדיקת שכרות, אף שלדעתם הם כלל לא סירבו אלא ניסו לנשוף ללא הצלחה ובכל זאת הואשמו בסרוב, כאלה שניסו לנשוף ולא הצליחו למרות שניסו בכל כוחם, דרך מצב שבו השוטרים הלחיצו אותם וצעקו עליהם ועד בעיות בדרכי נשימה. היו אפילו כאלה שטענו כי לא נשפו בינשוף כיוון שהינשוף עצמו אינו כשר (הנושא התגלגל עד לפתחו של בית המשפט העליון ששלל מכל וכל את טענת הכשרות וקבע כי נושפים דרך פיה מפלסטיק, עטופה בניילון, שמוחלפת בכל נשיפה, וכיוון שמדובר בפעולה של נשיפה ולא של שאיפה אין כל חשש לכשרות).

הבעיה מתחילה בכך שבתי המשפט הרחיבו את הפירוש לחוק כך שגם אם אינכם מצליחים לבצע את הבדיקה, ניתן להאשים אתכם בסירוב לביצוע הבדיקה על דרך של "הכשלה". במרבית המקרים, בתי המשפט יקבעו כי גם אם ניסיתם לבצע את הבדיקה ולא הצלחתם, אי הצלחה בביצוע בדיקת שכרות פירושה סירוב לבדיקת שכרות ומכאן שווה לנהיגה בשכרות שמשמעותה פסילת מינימום של שנתיים, והכל בגלל שניסיתם ולא הצלחתם. אני פועל לשינוי המצב המשפטי הזה, שכן המחוקק כלל לא התכוון למצב הפוגעני הזה.

הדרך להתמודד עם אישום שכזה הוא להיערך מראש

, באמצעות תיעוד הבדיקה שהשוטרים עורכים לכם בשטח, ופנייה מיידית לבדיקת דם. אחרת, הסיכויים להינצל מאישום שכזה ללא הרשעה שואפים לאפס.

עניין חשוב נוסף הוא לתעד במסמכים שהשוטרים כותבים את העובדה שקיימת אצלכם מניעה רפואית (אסטמה, עישון כבד של הרבה שנים, מחלה שסבלתם ממנה באותו הזמן וכו…) ולא פחות חשוב שתדגישו שאתם מבקשים שתערך לכם בדיקת דם ותוודאו שהדבר נרשם. יש לכם זכות לומר את דברכם ב"דברי הנהג" וגם בטופס שנקרא "תחקור חשוד" שבו אתם נשאלים שאלות תחת אזהרה. 

יש לזה משמעויות משפטיות הרות גורל בהמשך הדרך. נהלי המשטרה מחייבים לקחת אתכם לבדיקת דם רק אם אתם מבקשים זאת.

המקרה של רוית, לקוחה שלי שהיא סטודנטית מצטיינת בטכניון שהואשמה בסירוב לביצוע בדיקת שכרות, ממחיש יותר מכל את העובדה שבדיקת דם יכולה להציל אתכם.

המקרה של רוית אירע בלילה אחד, בין שישי לשבת. רוית, צעירה יפה ומוכשרת, אשר עבדה כברמנית באחד הברים באזור חיפה, נסעה חזרה לביתה כשנעצרה לבדיקת ינשוף.

 היא ניסתה כמה פעמים לנשוף בינשוף, אך ללא הצלחה. השוטר החליט להאשים אותה בסירוב לביצוע בדיקת שכרות חרף העובדה שלא סירבה אלא הסכימה ושיתפה פעולה. 

אפילו השוטרים עצמם כתבו בדו"ח שהיא ניסתה ולא הצליחה. למקום הוזעק אביה של רוית אשר קיבל ממני עצה למקרה שייקלע למצב כזה: גש לבדיקת דם בדחיפות. וכך היה. רוית ערכה על חשבונה בדיקת דם בבית החולים רמב"ם.

הבדיקה הראתה שכמות האלכוהול בדמה של רוית היתה נמוכה, שואפת לאפס. פניתי לטוקסיקולוג, והוא קבע שאם נחשב את משך הזמן שחלף מרגע עצירתה ועד הבדיקה ביחס לכמות שיצאה בתוצאות בבדיקת המעבדה בבית החולים, נגיע למסקנה כי רוית לא היתה שיכורה כלל בעת שניסתה לבצע בדיקת ינשוף ולא הצליחה.

העניין התגלגל לפתחו של בית המשפט, והתחלנו לנהל דיון הוכחות בשאלת חפותה של רוית. למזלנו, השופט החיפאי שדן בתיק היה אחד שאפשר לסמוך עליו שישמע את הטענות שלנו, ולא יחשוש לקבוע פסיקה תקדימית בנושא. 

לצערי, לא הזדמן לאותו השופט לדון בתיק כי ביום שבו עמד המומחה להעיד הודיעה לי התביעה כי היא חוזרת בה מכתב האישום והאישום בטל ומבוטל.

נחזור לעניין הסירוב. בדיקת דם בבית החולים, גם אם תוכיח שלא היתה כמות גבוהה של אלכוהול בדם, לא תפתור אתכם כליל מכתב אישום, שכן העברה שנקראת סירוב היא עברה עצמאית ונפרדת וניתן להרשיע באמצעותה בעברת נהיגה בשכרות גם מי שלא היה שיכור. 

אבל אם תעשו בדיקת דם, לפחות יהיה לעורך דין כלי להתמודד מול התביעה, כך שגם אם ההליך לא יסתיים בזיכוי, הבדיקה יכולה לפתוח לכם דלת לעונש קל יותר במסגרת הסדר טיעון.

קיים גם פתח מילוט נוסף במקרה שהואשמתם בסירוב שלא בצדק. המחוקק, שרצה להימנע ממצב שבו נהגים לא הבינו את משמעותה של דרישת השוטרים לביצוע בדיקת הנשיפה, קבע דרישה מיוחדת: הוראות פרטניות בנוגע לדרך שהשוטרים צריכים לנהוג בה כאשר הם דורשים בדיקת נשיפה. או כדברי החוק:

"שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור בסעיף 64ד".

אם כן, המשטרה מחויבת להסביר לנו בצורה ברורה, בשפה מובנת ובאופן שאינו משתמע לשני פנים, שמותר לנו לסרב לבצע בדיקה אבל אם נסרב אנחנו צפויים להיות בחזקת שיכורים, על כל המשמעויות החוקיות שיש לכך. אם המשטרה היתה נוהגת כך, כל נהג בר דעת היה מסכים לכל בדיקה, שכן סירוב משמעו פסילה ודאית של רישיון הנהיגה למשך שנתיים.

כדי להוביל להרשעה ודאית ולהימנע ממצב שבו השוטרים אינם יודעים לתת את ההסבר המשפטי הדרוש על פי חוק, ערכה המשטרה טופס מוכן מראש, שכל מה שהוא דורש מהשוטר הוא למלא נכון את המועד והשעה ולסמן X במקום מסוים. כלומר, גם אם השוטרים לא הקריאו לכם את ההסבר וכלל לא הסבירו לכם מה שצריך אלא רק סימנו X בטופס מוכן מראש בלי לומר לכם מילה – אתם בבעיה.

כשתגיעו לבית משפט תספרו מה שהרבה לקוחות שלי מספרים, לדוגמה, שהשוטר כעס לאחר שלא הצלחתם לנשוף לאחר פעמיים-שלוש, ואז ניגש לניידת ותוך כדי כך צעק לעברכם שאתם מכשילים בכוונה את הבדיקה, ובלי לומר מילה נוספת או לספק הסבר הוא נכנס לניידת והתחיל למלא טפסים שבהם ציין שאתם מסרבים לבצע את הבדיקה. גם אם התחננתם להמשיך לנסות ולבצע את בדיקת הנשיפה והצעתם לו שתעשו כל בדיקה שהוא מבקש, כולל בדיקת דם, סביר להניח שתיענו בתשובה סתמית כמו "תסבירו את זה לשופט, עכשיו מאוחר מדי".

למי יאמינו כעבור שנה-שנתיים, בדיון הוכחות בבית המשפט? לשוטר שסימן X בטופס שבו כתוב שהוא מודיע לכם על המשמעויות המשפטיות של הסירוב, או למילה שלכם?

בפועל, השוטר יעיד שהוא אינו זוכר את המקרה כי חלף זמן רב מאז, ומה שכתוב במסמכים שערך בזמנו – זה מה שקרה. אתם תנסו להסביר שהשוטר לא נתן לכם הזדמנות להמשיך לנסות ולבצע בדיקת נשיפה למרות שהתחננתם אליו, ואפילו דרשתם לבצע בדיקת דם ושהוא בכלל לא דיבר איתכם או שלא הסביר לכם כלום, שניסיתם לנשוף פעמיים-שלוש ולא הצלחתם ואז השוטר נעלם לניידת וחזר עם כתב אישום. למי יאמינו?
ברובם המוחלט של המקרים, לשוטר.

אם כך, מה עושים?

ראשית, אל תסרבו. זאת האפשרות הגרועה ביותר עבורכם, גרועה אפילו מכך שהינשוף ימצא שאתם שיכורים. שנית, תעדו את המצב באמצעות צילום וידיאו והקלטה, רצוי שניהם. אם אין ברירה, השתמשו בהקלטה קולית בלבד. היעזרו במי שנמצא במקום שיתעד מה קורה מסביב, זה חוקי וזאת חובתכם אם אתם רוצים סיכוי לצאת מהמצב לאחר מכן. שלישית, במקום לבזבז זמן על ויכוחים עם השוטרים, סעו לעשות בדיקת דם בבית החולים הקרוב למקום, במהירות האפשרית. רביעית, תוודאו שרושמים שאתם מבקשים שתערך לכם בדיקת דם. חמישית, אם יש לכם בעיה רפואית כל שהיא תוודאו שהעניין הזה נרשם במסמכי השוטרים. וטיפ כללי, לפני שאתם חותמים קראו את המסמך ואם הוא אינו משקף את דברכם סרבו לחתום או בקשו לתקן.