פסילה מנהלית של הרכב

פסילה מנהלית של כלי הרכב הוא ההליך המשפטי התאום של הפסילה המנהלית של רישיון הנהיגה, רק שבמקרה זה מבקשים לקחת את כלי הרכב עצמו ולא את רישיון הנהיגה של הנהג, גם כאשר הנהג שביצע עברה לכאורה אינו הבעלים של הרכב. במקרה כזה מוזמן הבעלים של הרכב לשימוע, ואם בעל הרכב לא יתייצב – ייערך השימוע בהיעדרו.
Anatomical guide on the 13 muscle districts with the best bodybuilding exercises – 2nd part dumbbell push jerk salmon diet bodybuilding – help center.
מבחינתכם, ההתנהלות מול הקצין בשימוע דומה להתנהלות בשימוע של פסילת רישיון נהיגה, וסביר להניח שאם זומנתם לשימוע בעניין הרכב, אז במקביל מתקיים שימוע נוסף בעניין הרישיון.

סמכות של קצין

לקצין יש סמכות להשבית את כלי הרכב מנהלית ל-30 ימים או לא לעשות זאת, לפי ראות עיניו. המחוקק משתמש במילה "רשאי".
סעיף 57(א)2 לפקודת התעבורה מכוחו יש לקצין משטרה סמכות להשבית את הרכב קובע באלו המילים:
"היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העברה לתקופה של 30 ימים."

הפקרת נפגע לאחר תאונה

הסיבות שבגינן יש לקצין סמכות לפסול לכם מנהלית את רישיון הרכב מפורטות בחלק א' לתוספת השביעית לפקודת התעבורה. העברה הנפוצה ביותר לפסילה מנהלית של הרכב היא עבירת הנהיגה בשכרות, ולצדה נהיגה בזמן פסילת רישיון, הסעת נוסעים בשכר מעל המותר, נהיגה של נהג חדש ללא מלווה או עם מספר נוסעים מעל המותר, הפקרת נפגע לאחר תאונה, אי עצירה לפני מסילת רכבת, עקיפה מסוכנת ועוד.

שימוע

במעמד השימוע אני מציע לבעלים של הרכב לנסות לדבר אל לבו של הקצין ולהסביר את החשיבות הרבה של הרכב עבורכם, ורצוי שתתמכו את הדברים במסמכים המעידים על הדברים. בעיות רפואיות, בעיות אישיות, רכב המשרת נכה – כל אלה בהחלט יתרמו להחלטת הקצין שלא להשבית את הרכב.

ככל שהעברה חמורה יותר והקִרבה בין הנהג בפועל לבעלים גדול יותר, כך יטו להשבית את הרכב. זה הרעיון שעומד בבסיס ההחלטה "להעניש את המכונית". המטרה היא שהורים ישפיעו על ילדיהם.

ובעלי כלי רכב ישפיעו על האנשים שנוהגים ברכבם, שלא לבצע עבירות מסוכנות, ויוודאו למשל שהם אינם נוהגים ושותים אלכוהול, אחרת גם ההורים ייענשו – והרכב יושבת. יש שיאמרו שהטלת עונש על אדם שלא ביצע עברה היא מוגזמת, אבל זה החוק והוא נעשה בכוונת מכוון מתוך הנחה שבעל המכונית יכול להחליט למי לתת את המכונית ולמי לא.

השימוע בעניין המכונית

לאחר השימוע בעניין המכונית, ובמידה שהקצין החליט להוציא "הודעת איסור שימוש ברכב" למשך 30 ימים, תדרשו לשים את הרכב בחניה למשך 30 ימים ולשם כך תקבלו מהקצין רשימה של מקומות מורשים על ידי המשטרה לאחסון הרכב. אתם תידרשו גם לשלם על האחסון, והסכום הזה יכול להגיע לכמה מאות שקלים נוספים.

מה עושים במקרה שקצין המשטרה משבית מנהלית את הרכב ל-30 יום?

ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה ל"ביטול איסור שימוש ברכב". סעיף 57ב לפקודת התעבורה שכותרתו "פנייה לבית המשפט" קובע כדלהלן:
57ב. (א) בעל הרכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף 57א וכן הנהג שקיבל את ההודעה, רשאים לבקש מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה, לבטל את הודעת איסור השימוש; בית המשפט יחליט בבקשה לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר.13
(ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
(1) הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;
(2) מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העברה כאמור בסעיף 57א(א).
(ג) בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.

מקריאה פשוטה של החוק ניתן ללמוד שישנם מקרים שבהם בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש. אלו הם מקרים שבהם הרכב נלקח מהבעלים ללא הסכמה, או במקרים שבהם הנהג פעל בניגוד להוראות בעל הרכב שעשה כל שביכולתו למנוע את העברה.

במקרים אחרים רשאי בית המשפט לעשות זאת אם קיימות נסיבות אחרות המצדיקות זאת, תלוי איך יפרש את סעיפי החוק הקשורים לעניין. כאשר נפסל רישיון הנהיגה של הנהג, הסיבה לכך היא נהיגתו של הנהג, אולם כשנפסל רישיון הרכב, מובן שיש כאן ענישה.

אין כאן רק עניין של מניעת הנהיגה מהנהג שכן לשם כך די היה בפסילת רישיון הנהיגה. כיוון שכך, צריך נסיבות מיוחדות שיצדיקו זאת. השאלה היא כמובן מהן אותן נסיבות מיוחדות שעל בית המשפט לשקול.

העניין הראשון שבית המשפט ישקול הוא האם ישנן ראיות טובות כנגד הנהג, בדומה לפסילה המנהלית. אבל גם אם ישנן ראיות טובות כנגד הנהג, לא די בכך.

בית המשפט ישקול בנוסף את נסיבות האירוע ואת נסיבותיו האישיות של הנהג. בנסיבות האירוע יש לבדוק האם האירוע חמור מהרגיל, וכן שאר שאלות הקשורות למקרה הייחודי. בעניין נסיבותיו האישיות של הנהג/בעל הרכב הרי בראש ובראשונה בית המשפט ישקול את הרשעותיו בתחבורה, גילו, מקצועו, האם הוא מפרנס משפחה וכיוצא בזה.

אבל בעיקר על בית המשפט לשקול על פי הוראת המחוקק את הזיקה שבין בעל הרכב לבין הנהג. אם הנהג הוא גם הבעלים של הרכב, הסיכויים לביטול הפסילה המנהלית של הרכב יהיו נמוכים מאוד.

נקודת המוצא של המחוקק היא כי אין ספק שאם ידעו הנהגים שבמקרה שייתפסו עוברים עברה חמורה יסבלו גם בעלי הרכב (ולהפך), ישפיע הדבר בבירור על התנהגותם.

כפי שהמלצתי בעניין הפסילה המנהלית של הרישיון, כך גם בנוגע לפסילה המנהלית של הרכב: אל תפנו בעצמכם לבית המשפט. קחו עורך דין. זהו עניין מורכב מכדי לטפל בו בעצמכם וזה עלול לגרום לכם נזקים בהמשך ההליך המשפטי.