פסילה מנהלית – מהי?
בעברות מסוימות יש לשוטר סמכות לזמן נהג שחשוד שעבר עברה לנגד עיניו, לשימוע אצל קצין משטרה אשר יקבע האם הנהג יקבל פסילה מנהלית.
בדרך כלל מדובר במקרים של נהיגה במהירות, תאונות דרכים, של נהג חדש שנוהג ללא מלווה, של נהיגה בשכרות או של סירוב לבצע בדיקת נשיפה. השוטר יכול להחליט לקחת את הנהג לשימוע בו במקום או לחילופין לתת לו זימון לשימוע אצל קצין משטרה. השימוע חייב להיערך תוך פרק זמן של עד שלושה ימים, ורק לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה יש סמכות לערוך אותו.
במידה שהשוטר נטל מנהג את רישיון הנהיגה שלו, עליו לתת לנהג אישור על נטילת רישיון הנהיגה וזימון להופיע בפני קצין משטרה לצורך שימוע, וזאת תוך שלושה ימים מרגע נטילת הרישיון. האישור למעשה מחליף את רישיון הנהיגה של הנהג עד להחלטת קצין המשטרה בשימוע.
למשך כמה זמן יכול לקחת הקצין את רישיון הנהיגה?
במקרים שבהם לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העברה, הקצין יכול לפעול כדלקמן:
(1) בעברה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם – יפסול את הנהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 90 ימים;
(2) בעברה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש – רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 60 ימים;
(3) בעברה מן המפורטות בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה – רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 30 ימים. בין אלו: נהיגה בשכרות; נהיגה ברכב תחת השפעת סמים או אלכוהול; אי מתן זכות קדימה; עקיפת רכב בדרך שאינה פנויה; עקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף; מהירות שאינה ברירת משפט (יותר מ-30 קמ"ש בדרך עירונית ויותר מ-40 קמ"ש מהמהירות המרבית המותרת לשעה בדרך בין-עירונית – מכל מהירות נמדדת יש לבצע הפחתה של חמישה קילומטרים לשעה); אי עצירה לפני מפגש עם מסילת ברזל; סיכון הולך רגל החוצה במעבר חציה; נהג חדש שנוהג ללא מלווה ונהג חדש המסיע יותר משני נוסעים ללא מלווה.בימים אלו מוגשת הצעה של המדינה להאריך את התקופות האמורות עד פי שניים, כך שהכוח שיהיה בידי השוטר יהיה גדול בהרבה.
מה קורה במעמד השימוע?
באופן עקרוני, במעמד השימוע קצין המשטרה שומע את טיעוני הנהג ובסופו של ההליך מחליט אם לקחת לנהג את רישיון הנהיגה באופן "מנהלי". קצין המשטרה רשאי גם להחליט שלא לקחת את רישיון הנהיגה, ובמקרה הזה המחוקק נותן לקציני המשטרה שיקול דעת רחב וכוח רב להחליט בעניין.
בפועל, קצין המשטרה עורך השימוע הופך להיות מעין שופט שרשאי לקחת לכם את הרישיון ל-30 עד 90 יום בהתאם לחומרת העברה, ללא משפט ועל פי שיקול דעתו הבלעדי. החוק מחייב את קצין המשטרה להחזיר את רישיון הנהיגה אם הוא סבור כי לא יוגש כתב אישום כנגד הנהג שלפניו.
בפועל, ניסיוני מלמד שאתם תמצאו את עצמכם מוזמנים לקצין המשטרה ביחד עם רבים וטובים לאותו יום ולאותה שעה, ותבלו כמה שעות טובות בהמתנה לשימוע. כשתיכנסו לשימוע הקצין יעניין ברפרוף בחומר שבפניו, ישאל אתכם מה יש לכם לומר, ותוך דקות אחדות, בסבירות גבוהה, רישיונכם יילקח מכם. אין אחידות בהחלטות של קציני המשטרה, ולכן גם למזל יש תפקיד.
אם תהיו נחמדים והסיפור שלכם ישכנע את הקצין, אולי בכל זאת יש לכם סיכוי לקבל את רישיונכם בחזרה.
מעל לכול חשוב שתזכרו: כל מילה שתאמרו עלולה להירשם ולשמש נגדכם במשפט העתידי, כך שעליכם להקפיד שהדברים שאתם אומרים נרשמים באופן שמשקף את מה שאמרתם. קִראו את "דברי הנהג" שהקצין כתב, והתעקשו לתקן את הכתוב אם הקצין הוציא את מילותיכם מהקשרן.
ביצוע עבירה
אם אתם סבורים שלא ביצעתם עברה ובכל זאת אתם מתנצלים ומצטערים במטרה לעורר אמפטיה אצל הקצין, אתם גורמים לעצמכם רק נזק בלתי הפיך. הקצין כבר שמע כל דבר שאתם יכולים להעלות בדעתכם, והתוצאה כמעט תמיד זהה: הרישיון נלקח ל-30 יום וגם רשם את הדברים שאמרתם כ"ראשית הודיה" בעברה שאתם יודעים שלא ביצעתם.
מה השיקולים שמנחים קצין משטרה בשימוע?
אין קריטריונים ברורים וכל קצין "הישר בעיניו יעשה". במילים פשוטות: אף אחד לא בודק את ההחלטות של הקצין במקרים שבהם הוא מחליט שלא לקחת את רישיון הנהיגה. רק אם הוא מחליט לקחת את הרישיון, ניתן לפנות לבית משפט בבקשה להחזיר את הרישיון, ואז החלטת הקצין תיבחן על ידי בית המשפט. מכיוון שיש מקרים רבים כל כך שבהם בתי המשפט מחזירים רישיונות שנפסלו מנהלית, אפשר בהחלט לקבוע כי רבים המקרים שבהם קציני המשטרה שגו כשלקחו את רישיון הנהיגה.
באופן עקרוני, לפי הפסיקה השיקולים שעומדים לנגד עיניו של קצין המשטרה הם העבר התעבורתי שלכם, חומרת העברה וחומר הראיות שהשוטרים ערכו בשעת האירוע (המסמכים שהם מילאו, בין אם בשטח בנוכחותכם או בתחנה לאחר ששוחררתם).
בפועל, נתקלתי במקרים קיצוניים של עברות חמורות שבהן הקצין החליט במפתיע להחזיר את רישיון הנהיגה, ולעומת זאת נתקלתי במקרים אחרים, פשוטים, של עברות גבוליות וחומר ראיות בעייתי (במילים אחרות, מקרים שבהם לתביעה יהיה קשה להוכיח את אשמת הנהג) של נהגים זהירים ומנוסים (אחד מהם אף שימש כמורה נהיגה), שבהם קצין המשטרה החליט למצות את הסמכות שבידיו ולשלול את הרישיון מנהלית לפרק זמן של 90-30 יום, בהתאם לעברה.
נהגים יקרים, גם אם הסבירות גבוהה שתזוכו בבית המשפט בהמשך, כרגע אף אחד לא מתעניין בכך שאתם מתפרנסים בעזרת הנהיגה ושאם לא יהיה לכם רישיון עלולים לפטר אתכם מהעבודה. בשלב השימוע יילקח מכם הרישיון ואתם תצטרכו להתמודד עם התוצאות. לדעתי, יש מאות נהגים שבסופו של דבר זוכו מהעברה אשר הואשמו בה אבל את הנזק שנגרם להם עקב הפסילה המנהלית כבר אין להשיב. לכן, מומלץ בכל מקרה של פסילה מנהלית לפנות מיד לעורך דין לבחון הגשה של בקשה דחופה לבית המשפט לביטול הפסילה המנהלית.
במקרה שלא תתייצבו לשימוע, רשאי הקצין לפסול אתכם גם בהיעדרכם, והפסילה מתחילה מאותו רגע. העובדה שרישיון הנהיגה לא הופקד מובילה את הנהג למצב שבו הוא נמצא בפסילה ולכן אסור לו לנהוג, אולם היא לא תימנה לנהג אלא מהיום שבו הוא מוסר את רישיון הנהיגה שלו בפועל לקצין המשטרה.
כך שבאופן תיאורטי נהג שקיבל פסילה מנהלית ל-30 יום ולא הפקיד את רישיון הנהיגה שלו יכול שיהיה בפסילה עד סוף ימיו. תחילת ספירת הפסילה תהיה מהיום שבו הפקיד את רישיון הנהיגה שלו.
אם נלקח רישיונכם בשטח זוהי בעצם הפקדה, אבל אם מסיבה כל שהיא הרישיון לא היה אצלכם או שלא מסרתם אותו, אתם חייבים להגיע לקצין כדי לתת לו את הרישיון כך שהפסילה שקיבלתם תסתיים לאחר המועד שקבע הקצין ולא תימשך עד אין קץ.
איך ניתן לבטל פסילה מנהלית?
סעיף 48 לפקודת התעבורה קובע כי מי שנפסל בצו של קצין משטרה כאמור בסעיף 47, רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעברה לבטל את הפסילה; ובית המשפט, לאחר ששמע את נציג התביעה, רשאי לבטל את הפסילה, בתנאים או ללא תנאי, אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בביטחון הציבור.
בשל העובדה כי מדובר בבקשה רגישה הדנה למעשה בשלב זה רק בשאלת מסוכנותו של הנהג לציבור הנהגים האחרים ולא בשאלה האם ביצע את העברה שבגינה רישיונו נפסל מנהלית, בית המשפט סומך את החלטתו (בנוגע לשאלה האם הנהג מסכן את ביטחונו של ציבור המשתמשים בדרך) על עברו התעבורתי של הנהג מול ותק נהיגתו מחד, ומנגד האם קיימות "ראיות לכאורה" שהנהג ביצע את העברה.
מה זאת אומרת "ראיות לכאורה"? משמעות הדבר היא שנראה כי הראיות הקיימות בידי התביעה מבססות תשתית עובדתית אשר בסופו של דבר יכולה להביא להרשעה עתידית. במילים אחרות, בשלב זה לא צריך הוכחות "חותכות", מספיקות ראיות "בסיסיות". בהמשך, בשלב המשפט, ידונו בראיות לעומק וניתן יהיה לחקור את העדים. אם בית משפט מחליט שיש "ראיות לכאורה" (זה מה שקורה ברובם המוחלט של המקרים), אזי עוברים לשלב העיקרי בבקשה לביטול פסילה מנהלית, שאלת ה"מסוכנות".
לדוגמה, אם מדובר בנהג ותיק, שנוהג כבר 15 שנה ואין לו עברות כלל, יטו להחזיר לו את הרישיון יותר מאשר לנהג שיש לו עברות קודמות רבות כיוון שמהעבר שלו ומהעובדה שהוא נוהג שנים רבות ניתן ללמוד שהוא אינו מהווה סכנה, למשתמשים בדרך.
לביטול פסילה מנהלית רצוי מאוד להיעזר בעורך דין, שכן הדברים שייאמרו בעת הגשת הבקשה ובפרוטוקול הדיון שיירשם בבית המשפט, יהוו את הבסיס להמשך ההליכים נגדכם. מכאן שאם טענתם טענה עובדתית, היא תשמש אתכם גם לאחר מכן במהלך המשפט בתיק ה"עיקרי", ואם תשנו את גרסתכם לאחר מכן זה ייראה כחוסר אמינות. נוסף לכך, מצב שבו קיימת החלטה של שופט המתייחסת לחומר הראיות ונכתבים בה דברים חריפים נגדכם, לא יפעל לטובתכם.
משום כך, לא תמיד מומלץ להגיש בקשה לביטול, ומבחינה של אסטרטגיית ניהול ההליך, "שווה" לפעמים לספוג את הפסילה המנהלית כדי לא לפגוע בסיכויים שלכם בתיק העיקרי (כתב האישום שהוגש נגדכם בגין אותה עברת תעבורה ואשר בגינו קיבלתם זימון לדין).
מנגד, להגשת בקשה לביטול פסילה מנהלית יכולות להיות יתרונות במקרים מסוימים משום שהיא תאפשר לכם להיחשף לחומר החקירה באותם מקרים שבהם טרם הוגש כתב האישום או שלא ניתנה לכם ההזדמנות לצלם אותו. ועוד "טריק" משפטי, שאולי יכול לשמש אתכם: אם תגישו בקשה והבקשה תגיע לשופט מסוים שנחשב "נוקשה", אז גם אם לא תקבלו את מבוקשכם והרישיון שלכם לא יוחזר במסגרת 30 הימים, אולי תוכלו להרוויח משהו אחר – "פסילת השופט". למה? משום שנהוג ששופט שנחשף לחומר ראיות לא ידון בתיק העיקרי. הבעיה היא שכך שאתם עלולים גם "לפסול" שופט שהייתם מעדיפים לקבל. בקיצור, כל מקרה לגופו וכדאי להתייעץ בטרם הגשת בקשה שכזו, אין זה עניין של מה בכך.