החוק הישראלי קובע כי אדם הנמצא במצב של שכרות אינו רשאי להתיישב מאחורי ההגה ולנהוג בכבישים. מצב של נהיגה בשכרות אינו מתייחס אך ורק למצב של ערפול חושים כתוצאה משתייה מרובה של אלכוהול, אלא גם למצבים בהם אדם נמצא בערפול חושים גם כתוצאה משימוש בסמים אסורים המעפילים על המוח, פוגעים בשיקול הדעת ומאטים את תגובות הגוף ופוגעים בתפקודו. העונש על נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול הוא לכל הפחות פסילה של רישיון הנהיגה לתקופה של שנתיים.
מה ההבדל בין סמים לאלכוהול?
ההבדל המרכז בין סמים לאלכוהול הוא שאלכוהול מותר לצרוך במידה מסוימת, לעומת סמים שאסורים בשימוש בכל מידה. על מנת לקבוע את מידת האלכוהול שאדם שתה המותירה לו לנהוג, קבע המחוקק רף מסוים של רמת אלכוהול בדם מעליה האדם נחשב ללא כשיר לנהיגה. לצורך כך מבצעים השוטרים בשטח בדיקת שכרות בעזרת מכשיר נשיפה הנקרא ינשוף שמודד את כמות האלכוהול בליטר אוויר נשוף.
מה קורה בבית המשפט
כאמור הנהיגה תחת אלכוהול מותרת כל עוד לא עברנו את הסף הנקבע בחוק. לעומת זאת מי שנמצא בדמו כמות מסוימת ולו הקטנה ביותר של סמים נחשב לעבריין תנועה ואפילו יותר מכך. על מנת להוכיח בבית המשפט כי אדם נמצא נוהג תחת השפעת אלכוהול יש להוכיח כי התבצעו מספר בדיקות וכי אופן הביצוע תואם את הפרוטוקול שנקבע להן.
בדיקות בפועל
בימים אלו יוצאת המשטרה במסע אכיפה מחמיר על נמת למגר את תופעת הנהיגה בגילופין, ומציבה מחסומים משטרתיים ביציאה ממקומות הבילוי בסופי שבוע. אמנם נראה כי רוב המאבק מתרכז בתופעת הנהיגה תחת השפעת אלכוהול, מפני שאלו הבדיקות הנפוצות יותר, אולם ישנה גם התייחסות לנהיגה תחת השפעת סמים.
מאמר מומלץ בנושא – איזה בדיקות שכרות קיימות?