לשוטר הסמכות לעצור אותנו לבדיקת שכרות גם אם אין לו חשד מוקדם שאנו מבצעים עבירה, רק לצורך בדיקת שכרות.
השלב הראשון אחרי שנעצרנו לבדיקה אקראית הוא שלב הבדיקה המקדימה. השוטר יבדוק לנו רשיונות ויערוך תשאול ראשוני ובדיקה אלכוהול ראשונית הכוללת בדיקת "נשיפון"- בדיקת אלכוהול מקדימה שנועדה לקבל אינדקציה אם שתינו ורף האלכוהול שנמצא אצלנו מצדיק המשך טיפול ובדיקה מעמיקה יותר במכשיר הינשוף- מכשיר למדידת אלכוהול שתוצאתו יכולה לשמש כבסיס לאישום בגין נהיגה בשכרות.
בשלב הבא, במידה ותמצא אינדיקציה ראשונית לאלכוהול, השוטר יערוך לנו "בדיקת מאפיינים"- בדיקה פיזית בעלת כמה שלבים- הליכה על קו ישר, הבאת אצבע לאף, התרשמות כללית של השוטר וכו'. לבדיקה זו משמעויות משפטיות אך כיום קיים ספק באשר לאפשרות להרשיע בגין בדיקה זו בעבירה של נהיגה בשכרות.
לאחר שלב בדיקת המאפיינים יעבור הנהג לבדיקת ינשוף, שזהו הבדיקה שתחרוץ את גורלו. אם ימצא בבדיקת הינשוף כמות של 290 מיקרוגרם ומעלה בליטר אחד של אוויר נשוף, הנהג יקבל הזמנה לדין וכתב אישום בגין נהיגה בשכרות. כמו כן יזומן לשימוע אצל קצין משטרה אשר בסמכותו לשלול את הרשיון ל-30 יום וכנ"ל גם לגבי הרכב, לקצין סמכות להשבית את הרכב במגרס אחסנה למשך 30 יום, גם כאשר הבעלים של הרכרב לא נהג בו וכלל לא היה במקום.
במשך שנים שמענו מנהגים שהגיעו למשרד כי לא הרגישו שיכורים, שתו כמות קטנה של אלכוהול ולא ייתכן שהיו שיכורים. החלטנו לעשות מעשה ובמשך תקופה ארוכה של מאבקים משפטיים הצלחנו לבסוף לקבל מכשיר ינשוף משטרתי אשר משמש לבדיקת "נהיגה בשכרות", לבדיקת תקינות אלצנו במעבדה.
התוצאות לא איחרו לבוא. מכשיר הינשוף התגלה כמכשיר בעייתי בהרבה מובנים באופן שהתוצאות שיוצאות במכשיר סוטות בעשרות אחוזים מהתוצאות האמיתיות וזאת של שורה של גורמים מתערבים שיכולים להקפיץ את התוצאה.
מה עושים? ראשית חייבים לתעד את כל מהלך הבידקה. במקרים רבים השוטרים מתעדים עובדות שונות מהמציאות ולכן חשוב שנעזר בחבר או נהג שנוכח במקום שיצלם את בדיקת המאפיינים שלנו.
שנית, גשו מייד לערוך בדיקת דם עצמאית בבית החולים הקרוב למקום. מהרו, קיימת חשיבות לזמן נטילת הבידקה. בעזרת בדיקת הדם ניתן יהיה לסתור את תוצאות הינשוף.